הילד הזה הוא אני?

נכון שכל ילד נולד עם אופי משלו וטמפרמנט משלו, אבל תסכימו איתי שבשנותיו הראשונות הילד שלנו מושפע בצורה משמעותית מהסביבה שלו, מהתנהלות ההורים שלו, המרחב והאווירה בבית בו הוא גדל, הטונים והאינטונציות שאותם הוא שומע ולמד?

אני, תמיד מופתעת מחדש איך הבת שלי יכולה להתנהל, במקרים מסוימים, בצורה שלא תואמת את החינוך והערכים שאותם אני מנסה להנחיל בחייה ואני רוצה שתגדל עליהם. לדוג, קורה לפעמים שמישהו מעצבן אותה בגן ולמרות שאני תמיד אומרת לה להגיד את מה שהיא רוצה בטון נעים, אני רואה אותה פתאום דוחפת את אחד אחד הילדים או צועקת עליו מאחר ועשה מעשה שלא התאים לה באותו רגע.

ברגעים האלה אני מתפצלת לשניים,

כהורה, אני מרגישה שאני נכנסת לבהלה מהאי נעימות ואולי הבושה של ההתנהגות שלה ותוהה עם עצמי איך זה יכול להיות שהילדה שלי מתנהלת כך למרות שאני מלמדת אותה (ומשקיעה בכך את מירב המאמצים והאנרגיות שלי (-: ) לכבד את האחר ולהתנהג בצורה נעימה גם אם מישהו עושה מעשה שלא מתאים לה באותו רגע, מסבירה לה כמה אפשר להשיג יותר אם מסבירים ולא צועקים.

אבל יש בי גם את הצד של הילדה שבי, שאומרת לעצמה שגם אני אולי הייתי מתנהגת כך במקרים מסוימים, ואם הילדה שלי מתנהגת בצורה כזאת כדאי לי לסובב את המראה ולבדוק את עצמי, לראות איך היא יכלה ללמוד את זה ממני או מהבית שלנו כי היא היתה צריכה ללמודאת זה מאיפשהו.

אז נכון שהיא רואה גם ילדים אחרים בגן שמתנהלים כך, עדיין ברגע שאני מסובבת את המראה וחושבת מה האחריות שלי בנושא, אני יכולה להתחבר לויכוחים או אי ההסכמות שלי עם בן הזוג שלי ולראות את הסממנים של ההתנהגות שלנו בתוך ההתנהגות שלה (גם אם אנחנו לא דוחפים פיזית את האחר אלא יותר ברמת התגובה הרגשית והאימפולסיבית).

לכן, מאד משמעותי לחנך את הילדים שלנו לערכים שחשובים לנו אבל יותר משמעותי להיות להם מודל לחיקוי, מה שנקרא 'walk the talk', על מנת שיוכלו ללמוד מאתנו בפועל כיצד להתנהג. כל עוד אנחנו נתנהל בצורה כזאת שלא תמיד תואמת את הערכים אותם אנחנו מעבירים מילולית, מירב המאמצים שנעשה לא יעזרו. הילד שלנו סופג את האווירה והמרחב ההורי בבית ומהם הוא לומד כיצד מתנהגים. הילדים שלנו לומדים מאתנו כיצד להתייחס לאחר, כיצד לתקשר ולכן חשוב שאנחנו ננהל את החיים שלנו באותה צורה שבה אנחנו רוצים שילדינו ינהלו. אם ההתנהלות שלנו עומדת בסתירה למילים שאנחנו אומרים זה יצור אצלם קונפליקט והם לא יבינו כיצד הם אמורים להתנהל ויהיה להם קושי יותר גדול להבין איך העולם פועל.

בנוסף חשוב שנלמד את ילדינו מה ההתנהגויות הרצויות ולא להגיד להם רוב הזמן כיצד לא להתנהג ומה אסור. רובנו חוטאים בתהליך הזה ויותר מדברים בלא ובגבולות במקום ללמד מה כן. חשוב שנדבר בשפה פשוטה, בשפת הכן שפת השפע. כמובן שגם פה הכי חשוב להראות להם, אם אתם רוצים שהילדים שלכם יהיו שמחים, מאושרים, נדיבים וחופשיים הכניסו את זה יותר לחיי המשפחה שלכם, יותר צחוק, הומור, אהבה, מגע, שמחה, נתינה כל אחד ומה שחשוב לו.

הכנסת ההתנהגויות הרצויות לתוך השגרה, לתוך חיי היומיום תשפר את חייכם האישיים, הזוגיים המשפחתיים ויעזור לכם להעביר את הירושה שאתם באמת רוצים להשאיר לילדיכם על מנת שיוכלו לצמוח על קרקע בטוחה, פוריה ויציבה וידעו כיצד לנהל יחסים תקינים עם העולם ובעיקר עם עצמם.

היו עירניים לאווירה וההתנהלות שלכם במרחב הזוגי וההורי כי הילדים שלנו מצלמים אותנו כל הזמן וזה מה שנצרב בתוגעה שלהם, מה שיראו בבית זה מה שיביאו בעתיד לבית שלהם.