לרדת מהטייס האוטומטי ולבחור בעצמינו

שמתם לב כמה פעמים אנחנו מתנהלים בחיים מבלי לבדוק לאן אנחנו הולכים או לאן אנחנו רוצים להגיע?

כשאנחנו לא מתכווננים מראש למקום אליו אנחנו רוצים להגיע הרבה פעמים אנחנו יוצאים מאוכזבים או מתוסכלים, כי מגיעים בסוף היום הביתה ומרגישים שלא עשינו חלק גדול מהמשימות שרצינו או תכננו או חשבנו שתכננו לעצמינו.

לרוב הטיעון הקבוע שלנו יהיה "לא היה לי זמן", "היה לי יום לחוץ" "היו הרבה בלת"מים" אבל התוצאה היא תחושות תסכול, פספוס וחוסר שביעות רצון.

אז איך נוכל להסתכל יותר לעומק ובישירות על המטרות שלנו בחיים ולדייק אותם כדי שבאמת נכוון להשגתם?

אחד הדברים המשמעותיים שאני למדתי בחיי הוא שההסתכלות שלנו על החיים, הזוית או הפריזמה דרכה אנו מסתכלים וחווים את חיינו היא משמעותית ביותר למציאות אותה אנו יוצרים לעצמינו.

היכולת להסתכל על החיים בסקרנות, כמו על יער גדול, שיש בו המון שבילים וכל יום אנחנו יכולים לקום בבוקר ולבחור באיזה שביל אנחנו רוצים לצעוד היום, ללא קשר לשביל שצעדנו בו אתמול, גם אם צעדנו באותו שביל 20 שנה היא שונה מאשר להסתכל על החיים כעל נקודת סיום ולהגיד איפה הייתי יכול להיות היום אילו הייתי בוחר לצעוד בשביל אחר.

למה? כי זוית אחת מאפשרת לנו להסתכל על החיים כמשהו דינמי, שכל יום יכול להשתנות אם אנחנו נחליט, היא מחדירה בנו אופטימיות, תקוה והסתכלות קדימה מה שמניע אותנו לקחת אחריות על הבחירות שלנו. הזוית השניה מקרקרעת אותנו במקום, לא מאפשרת לנו לזוז קדימה, מתסכלת אותנו וגורמת לנו לחיות בעבר (משאירה אותנו בדפוסים ובהרגלים).

אז איך עושים את זה-

רובנו לא עוצרים בבוקר, אף לא לרגע, על מנת להגדיר לעצמנו מטרות יומיות. לשאול את עצמנו מה אנחנו רוצים להשיג היום, מה אם יקרה היום יגרום לנו להרגיש סיפוק. אם נאפשר לעצמנו לקום בבוקר ולעצור רגע, לכוון את עצמנו לפני שאנחנו מתניעים ונכנסים למערבולת הזאת שנקראת חיים, נוכל להתנהל ממקום יותר ברור, מדויק ונינוח וזה יתווה לנו את הכיוון אליו אנחנו רוצים ללכת היום. אם נתנהל לאור מטרה זה יחסוך לנו המון זמן ואנרגיות מיותרות על רעשי רקע ובלת"מים למינהם.

למה אני מתכוונת?

לפנות לעצמינו 10 דק בבוקר, כל אחד בזמן שנוח לו, זה יכול להיות לפני שיוצאים מהבית, להקליט בנייד בדרך באוטו, במשרד לפני שפותחים אימיילים ולהגדיר לעצמינו 3 מטרות הכי מהותיות שאם תשיגו אותן היום תהיו מרוצים ומסופקים (כל השאר בונוס).

עכשיו, אל תתבלבלו, אני לא מדברת על רשימת משימות, כי המשימות הן אלה שמסיטות אותנו מהמהות ושואבי האנרגיה שלנו. המשימות גורמות לנו לחזור הביתה מותשים מבלי לגעת במהות שרצינו. אני רוצה שתתחילו להעלות רמה אחת למעלה, להסתכל על כל המשימות האלה ולהבין שהן משרתות לנו מטרות מסוימות (המשימה היא האיך, והשאלה היא קודם כל למצוא את המה).

תעצרו ותבדקו מה המטרות שחשובות לכם היום! (מחר הן יכולות להשתנות וזה בסדר)

ברגע שתדעו את מטרות העל, משם תוכלו לגזור את המשימות ויתכן מאד שהמשימות שלכם ישתנו בהתאם.

הרבה פעמים יש לנו משימות קבועות ביומן, שבועות ואולי אף חודשים, אבל האם יצא לנו לבדוק מדי פעם אם המשימות האלה עדיין משרתות את המטרה שלהן, אולי הגיע הזמן לשנות אותן. אם בסוף היום לא הספקנו חצי מהמשימות שכתבנו, יכול להיות שפשוט לא רשמנו את המשימות הנכונות?

אנחנו מבזבזים המון שעות ביום על משימות מבלי להבין תמיד את המהות והמטרה מאחוריהם. זה יוצר מצב שבו אנחנו בעצם מתנהלים! במקום שאנחנו ננהל את הזמן שלנו (שהוא משאב יקר מאד עבורנו), את עצמינו, הלקוחות שלנו, העובדים שלנו, הילדים שלנו... הנסיבות מנהלות אותנו ואנחנו מתנהלים ממשבר למשבר וחוזרים הביתה מותשים וחסרי אנרגיה לפרק ב של היום, החיים האישיים שלנו.

ככל שנהיה יותר ממוקדים לא יקרו כל המשברים האלה מסביבנו. זה יאפשר לנו להיות יותר מקצועיים, יותר חדים יותר מדויקים ומודל לחיקוי לסביבה שלנו.

תזכרו, הנסיבות תמיד יהיו שם השאלה מה אנחנו עושים מול הנסיבות ואיך אנחנו מנהלים את עצמנו יחד עם הנסיבות, זה מתאפשר רק שיש לנו מטרה שאליה אנחנו מכוונים.

אני מזמינה אתכם לנסות בשבוע הקרוב לרשום לעצמכם כל בוקר 3 מטרות שחשוב לכם להשיג ולבדוק מה קורה לכם במהלך היום, האם משהו משתנה בהתנהלות שלכם, בהוויה שלכם, תבדקו באיזו תחושה אתם חוזרים הביתה מיום כזה שהגדרתם לכם מראש.

בהצלחה!!!