להבין או להרגיש?
השבוע גיליתי על עצמי שאני לא תמיד צריכה להבין את הכל.
יתרה מכך, עדיף לי לפעמים להניח להבנה לנוח כדי לעבור לרובד אחר באישיות שלי שאני מכירה פחות טוב. מבחינתי זה גילוי השנה (-: תמיד אמרתי לעצמי שכדי ללמוד משהו באמת לעומק, להטמיע אותו, זה "צריך" להיראות לי הגיוני, אני קודם כל צריכה להבין. שבוע שעבר החלטתי לתת לשכל שלי מנוחה, לשעה אחת בלבד, בכל זאת אני קונטרול פריק אז לא הרשיתי לעצמי להיסחף... דבר נפלא קרה! ברגע שהזזתי את השכל וההבנה לפינה, נפרדתי מהם לשלום לשעה, הלב שלי נפתח במימדים חדשים שעוד לא הכרתי, החוויה והרגש הציפו אותי.
תחילה, יצא המון בכי - מבחינתי זה היה נקיון עצום שלי עם עצמי. הבנתי כמה רגשות עצורים אצלי בתוכי וכמה עבודה יש לי עם עצמי כדי להגיע ללב שלי האמיתי שיושב שם ולהכיר אותו יותר מקרוב על מנת להתיידד עימו. ואז נשאלת השאלה, למה אני צריכה להכיר את עצמי עד כדי כך טוב? התשובה מבחינתי היתה ברורה מאליה, כדי להיות מאושרת, אבל באמת מאושרת, לא מספיק שהבאתי לחיי את הנסיבות הטובות ביותר, כן כן, שמעתם טוב... אמנם יצרתי סביבי את הסביבה שתמיד רציתי - יש לי את בעל החלומות שלי - אוהב, מפרגן, תומך, חם, משקיע עבודת החלומות שלי - יצאתי לעצמאות לדרך שהיא חלק מההוויה שלי מהייעוד שלי ואני מרגישה שאני מגשימה את עצמי ילדת הפלאים שלי - הצלחתי ליצור עם בן זוגי את הילדה המושלמת עבורנו, חכמה, נבונה, אינטליגנציה רגשית גבוהה, מודעת לגוף ולתחושות שלה, מצחיקה משפחה תומכת ונפלאה וחברים שאני הכי אוהבת להיות בקרבתם. למרות זאת, האושר שלנו בסופו של דבר נוצר מתוך עצמינו. רק אם נאהב את עצמינו, נהיה שלמים עם מה שאנחנו רואים כל יום מול המראה, נכבד את עצמינו, נהיה טובים ועדינים עם עצמינו, זהו האושר האמיתי. אז אני בדרך לשם (-: עוד יש לי דרך ארוכה, אבל אני יודעת שסוף סוף עליתי על המסלול הנכון וזה מרגיש כל כך טוב ואחר. אני מזמינה אותכם לחוות את עצמכם ולהכיר את עצמכם והיכולות שלכם יותר לעומק כי זהו מבחינתי המפתח לאושר והשלווה. שבוע נפלא!
