מכירים את זה שהבן זוג שלנו יכול במשפט אחד להוציא אותנו מדעתנו?
אני לאחר שנים של עבודה עצמית נמצאת כיום בזוגיות שמאד מדויקת עבורי.
בן זוג תומך, נותן בטחון, אהבה.... כל מה שרציתי.
אז מה הבעיה?
יש ימים בהם הוא יכול להגיד משפט אחד, ובאותו רגע הפיוז שלי פשוט מתנתק מהנפש והגוף והצד המכוער שבי (שאני בדרך כלל מצליחה להסתיר כל כך טוב) מתפרץ במלוא הדרתו ויוצא מכל פרופורציה.
השבוע החלטתי שאני רוצה להבין לעומק למה משפטים מסוימים שלו מקפיצים אותי ומוציאים אותי משלוותי. בדרך כלל כשזה קורה אני באה אליו בטענות שישתנה, שיפסיק, שהוא לא בסדר ולא מבינה ממשיך לחזור על ההתנהגות הזאת שוב ושוב. בנוסף, אני זורקת לו כל מיני משפטים כואבים שבדרך כלל אני אפילו לא זוכרת אותם אחרי שהוצאתי אותם מהמערכת שלי.
השבוע שמעתי אותו אומר לי אחרי אחת ההתפרצויות שלי, מה הקשר לזה שאני מזלזל בך?? איך זה קשור למה שקורה פה? את תמיד אומרת את המשפט הזה ואני לא מבין מה הקשר?
ביום חמישי, הייתי בקבוצת למידה של מאמנים, והחלטתי שאני רוצה לפתוח את זה ולהתאמן על זה על מנת להבין לעומק מה קורה פה.
במהלך האימון המילה זלזול עלתה מפי המון פעמים והבנתי שזה פצע הילדות שלי, כל פעם שאני מתרגמת התנהגות מסוימת לזלול, זה מעלה פצע ילדות ישן ואני פשוט יוצאת מדעתי. כשהתחלתי לספר על הזלזול שחוויתי בתקופות מסוימות בילדותי, ממש הרגשתי בגוף כיצד הכעס עולה בי, וכולם בחדר יכלו להבחין בזאת.
פתאום הבנתי שבקשר הזוגי שלי יש פעמים שבעלי עושה משהו בניגוד לדעתי או מעיר לי על משהו ואני אוטומטית מתרגמת את זה לזלול וזהו... הפיוז מתפרץ ואין עם מי לדבר.
ההבנה הזאת לראשונה והקישור של זה לפצע הילדות שלי איפשר לי להסתכל על זה הפעם אחרת, להבין שבתור ילדה התגובה שלי לזלזול היתה כעס, היעלבות ועצב עמוק שעלה עם זה.
המפגש היום עם מה שאני מתרגמת כזלזול מעלה בי כל פעם מחדש את התחושות האלה ולכן התגובה שלי היא בהתאם כי אני לא מסוגלת להכיל את התחושות הללו.
אני מאמינה שבכל זוגיות יש לנו דברים שמעצבנים אותנו אצל בני הזוג שלנו ומאד קל לנו אוטומטית להפנות אצבע מאשימה כלפי הצד השני.
אני רוצה להציע השבוע לכל אחד ואחת מאתנו, בפעם הבאה שזה קורה, לנסות להסתכל על התגובה שלנו ולבדוק מדוע זה כל כך פגע בנו, על איזו נקודה הצליחו ללחוץ לנו חזק, עד כדי כך, שאנחנו לא יכולים לסבול את הכאב ומגיבים בצורה שבה אנחנו מגיבים. יכול להיות שלא נעלה על זה בפעם הראשונה אבל לא לוותר ולבדוק שוב מה כל כך קשה לנו שם.
מה שהכי חשוב הוא לתקשר את זה לצד השני, התקשורת והקרבה שזה יכול להביא זה מה שאנחנו בעצם רוצים. אני יכולה להגיד מנסיון שזה עובד, ברגע שבן הזוג מבין שאנחנו במצוקה ברגע הזה, הוא יכול לעזור לנו ולרפא אותנו על ידי תגובה תומכת ברגע עצמו.
סופ"ש נפלא לכולם (-:
