מה כוחה של מסגרת?
האם גם אתם חושבים שמסגרת מאפשרת לנו לצמוח ולהתפתח בצורה יותר מהירה ומדויקת?
זאת שאלה שאני שאלתי את עצמי לא פעם ולא פעמיים בשנים האחרונות, ורציתי להבין מה כל כך חזק במסגרת שמאפשר לי הרבה פעמים לעשות קפיצת מדרגה, התפתחות וגדילה אישית בצורה יותר מהירה.
אני רוצה לשתף אתכם מה אני גיליתי על עצמי בהקשר למסגרות ולמה דוקא במקומות שהכי קשה לי איתם אני צריכה מסגרת כדי לעבור שינוי וצמיחה.
אחד הדברים שהבנתי על עצמי הוא שאני לא מוותרת לעצמי כשאני במסגרת.
אם כבר הלכתי והשקעתי את כספי וזמני, לא משנה באיזו מסגרת, אני רוצה "לנצל" את המירב ממנה, לקחת וללמוד ממנה כמה שיותר, בעיקר על עצמי. אני שם במלוא מובן המילה עם כל האנרגיות שלי. משהו נפתח אצלי ומאפשר לדברים חדשים לחלחל ולהיכנס אליי.
מתי אני מבינה שאני צריכה מסגרת?
כשאני רוצה לעבוד על משהו עם עצמי, להתפתח, לעשות קפיצת מדרגה, בכל תחום שהוא, ואם הזמן אני רואה ששום דבר לא קורה במציאות שלי למרות הרצון שלי. ברגע זה אני יודעת שהגיע הזמן להיעזר במסגרת (זה יכול להיות שומרי משקל, אימון אישי, אימון קבוצתי, קורס לשיווק, לצילום וכו').
הרי זה לא שאני לא יודעת מה אני "צריכה" לעשות על מנת לקדם את עצמי לעבר המטרה אליה אני רוצה להגיע, אני יודעת הכי טוב מה אני צריכה ונכון לי, לא?
זה לא שאני לא יכולה לפתוח את האינטרנט ולמצוא חומרים רלבנטיים, ללמוד לבד, להעשיר את הידע שלי וליישם את מה שאני קוראת....
זה משהו אחר.
אצלי, אני מגיעה לשלב מסוים בו אני מבינה שיש לי קושי, אני לא תמיד יודעת להגיד במדויק מה הקושי, אבל אני רואה שהוא מעכב אותי מלהתפתח למקום אליו אני שואפת, מכוונת ורוצה להגיע. אני מבינה שתירוצים כמו "אין לי זמן כרגע", אולי זה לא מספיק חשוב לי" כבר לא עובדים לי. זה הרגע בו אני מבינה שאני צריכה עזרה. מסגרת מאפשרת לי לשחרר משהו בתוך עצמי, לשים רגע בצד את כל הביקורת והשיפוטיות שלי על עצמי ולהגיע פתוחה, קשובה, ונקיה ללמוד משהו חדש על עצמי.
אז מה בעצם נותנת לי המסגרת:
לבטא את הקושי בקול רם – לדבר על הקושי עם אדם נוסף, איש מקצוע, בשונה מלהיות עם הקושי רק עם עצמי. דבר שנותן תוקף לתחושות שלי, לבעיה שלי. זה שם את הרצון שלי על השולחן ולא רק במחשבות.
במסגרת קבוצתית, אני רואה שיש אנשים נוספים אשר מתמודדים עם קושי דומה לשלי. זה מאפשר לי לראות שאני לא הבנאדם היחיד בעולם שמתקשה בתחום הזה, שצריך עזרה - תוקף ל "אני בסדר" "אני לא היחידה" "יש עוד כמוני".
יש דיאלוג – אני לא רק מדברת ומתייעצת עם עצמי, יש שם עוד מישהו, שמשקף אותי, ששם לי מראה, משהו שעבורי הוא מאד חזק ומשפיע וגורם לי לראות דברים שלבד לא תמיד הייתי רואה אותם באותה בהירות ונקיון.
אימון ותרגול - עצם הידיעה שנפגשים ביום קבוע, פעם בשבוע, מאפשרת לי לרצות לראות התקדמות. להסתכל על זה כתהליך. זה מעודד אותי לפעול ולתרגל את הכלים שקיבלתי ולנסות ליישמם. אם לא היתה לי מסגרת סביר להניח שאחרי כמה זמן הייתי מפסיקה ליישם בתואנות שווא של "אין לי זמן, אני לא מספיקה" והתהליך שוב היה מתמסמס.
הצלחות הקטנות באמצע הדרך - דרך התרגול אני יכולה להתחיל לראות, תוך כדי התהליך, איך אני כן מצליחה במקומות שעד היום אולי לא הצלחתי. אפילו אם מדובר במשהו קטן שלפני כן לא הייתי מייחסת לו חשיבות. ההבנה ותשומת הלב שלא המטרה הסופית היא היעד, אלא הדרך, צורת ההסתכלות שלי על עצמי משתנה. לא להסתכל על מה שאין, כמה דרך עוד יש לי, אלא להעריך את מה שעשיתי עד עכשיו, זה מרחיב לי את יכולת ההכלה והקבלה שלי את עצמי ומעודד אותי להמשיך.
נפילות בתוך המסגרת - גם אם לא הצלחתי בשבוע מסוים או שאני מרגישה שלא הולך לי, בלי המסגרת כבר הייתי מתייאשת וחוזרת לדפוסים הישנים שלי. כי זה יותר קל, יותר נוח, לא צריך להתאמץ ועוד לחוות כשלון. בתוך מסגרת יש מישהו שמאמין בי, עוזר להאיר לי את הדרך, עוזר לקום, להמשיך להסתכל קדימה, לראות את הדרך ולא רק את התוצאות. את הרצון והמאמץ דבר שבסוף מאפשר לי לקום יותר מהר כשנופלים.
אם אתם קוראים שורות אלה ואומרים לעצמכם עכשיו "כמה זה נכון גם לגביי" אני מזמינה אתכם לחשוב מה כרגע הדבר שהכי מטריד אתכם בחייכם. אם הייתם צריכים לבחור דבר אחד שהכי חשוב לכם כרגע לעבוד עליו מה זה היה. אחרי שהחלטתם והתמקדתם בדבר הזה והוא ברור לכם, תראו מה המסגרת הכי טובה עבורכם שבמידה ותיכנסו אליה תוכלו לעשות את קפיצת המדרגה שלכם. תראו זאת כהזדמנות להשקיע בעצמכם, אפילו שעה בשבוע, במשהו שחשוב לכם ואתם רוצים לצמוח ממנו ופשוט תעשו זאת.
אל תוותרו לעצמכם, אל תגידו נכון אבל...., אל תדחו את זה למחר או לשבוע הבא, תקחו החלטה ותיישמו אותה עכשיו! כי זה הרגע שלכם.
נו, יצאתם כבר לדרך?
אני מזמינה אתכם לבוא אליי ולגלות את היכולות שלכם על מנת להביא לתוצאות הרצויות בחייכם, בשלווה בנינוחות.
סופ" מקסים ורגוע לכולנו
