מי אומר כן! לזוגיות

הסיפור שלי

כיצד, לאחר 35 שנה של חיפושים, הגעתי לזוגיות המיוחלת

 

תמיד ראיתי את עצמי כבנאדם זוגי, שרוצה לחיות בזוגיות מאושרת ולהקים משפחה. על אף הקלישאה של ילדה להורים גרושים שעברה כמה שריטות קשות בענין הזה, תמיד ידעתי שיבוא יום ואני אמצא את המכסה שלי ולא אתפשר בעניין. בגיל 30 חשבתי לעצמי אוקיי, הבנתי, נהניתי, חוויתי, טיילתי בכל העולם, בניתי קריירה, לא הגיע הזמן למצוא זוגיות ולהקים משפחה? כבר גרתי כמה שנים בתל אביב והבנתי את הקונספט שלה ואפילו די מיציתי אותו. הזוגיות עדיין לא הגיעה, לפחות לא זאת שחיכיתי לה. אז טסתי להודו לכמה חודשים וחזרתי עם מצברים חדשים. התחלתי עבודה חדשה ושוב שקעתי/השקעתי את כל כולי בקריירה.

בגיל 34, הייתי בזוגיות שחשבתי שתביא אותי להקמת משפחה. הרגשתי שזה יכול להיות זה, אבל משהו שם לא הלך חלק, אז נלחמתי ונלחמתי עד שהבנתי שלא צריך להילחם, כי בתוך תוכי ידעתי, כשזה יהיה זה אני ארגיש, ושיחררתי. כנראה שעוד הייתי צריכה להיפרד מחלק מסוים בתוכי שהיה רגיל לכל כך הרבה שנים של עצמאות. ואז יום אחד החלטתי שזהו! משהו בתוכי הרגיש לראשונה שאני מוכנה באמת לזוגיות וידעתי שעכשיו זה יקרה.

הרגשתי שאני מכוונת למשהו אמיתי, רציני ומדויק וזימנתי לחיי גברים שרצו זוגיות, שרצו אותי ואני אותם, הרגשתי איך הקליפה מתקלפת לה לאט לאט ואני חוזרת למהות שלי.

ואז... יום אחד, בשיחת טלפון אחת, הרגשתי משהו שונה, משהו זורם, מצחיק, קליל. אני זוכרת שאמרתי לעצמי, "כשניפגש זאת בטוח תהיה אכזבה. אל תצפי...". קבענו להיפגש  ואחרי שעה של שיחה הרגשתי בגוף תחושה של נינוחות, של פתיחות, של משהו שהרבה זמן לא הרגשתי.

שבוע לאחר מכן הוא עבר לגור איתי ולאחר שמונה חודשים התחתנו.

נשמע כמו אגדה? גם לי זה עדיין מרגיש כך.

היום יש לנו ילדה מקסימה בשם יובל, בת חמש, וילד בן 3 בשם תום ועוד אחת בדרך ואני יודעת בדיוק למה חיכיתי 35 שנה.

 

אז איך בעצם מפנים מקום אמיתי לזוגיות?

הרי אנחנו יודעים כל הזמן שאנחנו רוצים זוגיות, נכון? ולא מצליחים להבין איך זה קורה לכל האחרים מסביבנו ורק לנו לא! אני בתהליך שלי הכרתי לראשונה את הפחדים שלי, הסתכלתי לפחד בעיניים, ניסיתי להבין אותו ולא לדחוק אותו הצידה ולהמנע ממנו, לראות שהוא בעצם מנסה להגן עליי. הבעיה היא שבפועל ההגנה הזאת רק מכשילה אותי. תוך כדי חקירה למדתי להכיר את עצמי מחדש, את הרצונות שלי, איך אני רוצה להרגיש בזוגיות, מה זאת זוגיות לדעתי, מה אני לא רוצה שיהיה לי, ממה אני אולי מפחדת שיקרה לי בזוגיות, איך בכלל לפנות מקום אמיתי לבן זוג כדי שיוכל להכנס ולתפוס מקום בחיים שלי, כי זה לא היה מובן מאליו.

 

על מה מתאמנים?

כאשר מתאמנים מגיעים אליי ואומרים שהם רוצים זוגיות, מה שאנחנו עושים זה מסתכלים על ההתנהלות שלהם, לפני הדייט, תוך כדי הדייט, מה הם משדרים, עם איזה פחד הם יוצאים לדייט, איזה מיתוסים וסטראוטיפים מלווים אותם, מה מניע אותם להתנהג בצורה כזו או אחרת ואיך הם פירשו סיטואציות שקרו להם, לעומת מה היה שם במציאות. נבדוק מה הם היו רוצים שיקרה לעומת מה באמת קרה שם. נמוסס יחד פרדיגמות ומסקנות שאנחנו סוחבים איתנו מהעבר ולא בהכרח נכונים עבורנו יותר כיום. 

בנוסף נבדוק מה משרת אותם זה שהם לבד! נשמע מוזר? אבל לעתים הפחד גובר ומייצר מצבים שנוכל להגיד בהם אח"כ "כנראה שעדיף להיות לבד", מה מפחיד אותם בזוגיות על מנת שהמתאמן יכיר את עצמו יותר לעומק ויבין מה הוא באמת רוצה ואיך לכוון לשם על מנת שזה יקרה.

הרבה פעמים אנחנו לא לגמרי מכוונים לתדר הנכון על אף הרצון העז שלנו. הפחד הוא זה שגובר, משתק ולא מאפשר לנו להשתחרר ולהיות מי שאנחנו באמת, המהות שלנו וזה סוגר לנו דלתות במקום לפתוח אפשרויות.

 

אני בתור מאמנת מלווה אתכם לחצות את הגשר אל תוך עצמכם, להכיר את הפחדים שלכם שמשודרים כלפי חוץ, לחבק אותם ולהיפרד מהם על מנת להכניס במקומם את הרצונות שלכם שנדחקו פנימה ומחכים לפרוץ החוצה. אתם תלמדו לקחת אחריות, לבחור, ללא קשר לנסיבות, ולנהל את חייכם בצורה נינוחה ושלמה.

 

אני מזמינה אתכם לעבור יחד איתי דרך נפלאה שבה תתקרבו ותתחברו לעצמכם מחדש ותובילו אתכם למקום השלם והשליו.

 

Success! Message received.